‫שיחון‬

he ‫לתרץ משהו 1‬   »   am ምክንያቶች መስጠት

‫75 [שבעים וחמש]‬

‫לתרץ משהו 1‬

‫לתרץ משהו 1‬

75 [ሰባ አምስት]

75 [ሰባ አምስት]

ምክንያቶች መስጠት

mikiniyati mak’irebi 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אמהרית נגן יותר
‫מדוע את / ה לא בא / ה?‬ ለምንድን ነው የማይመጡት? ለምንድን ነው የማይመጡት? 1
lem---d----new--y--a-im-----i? leminidini newi yemayimet’uti?
‫מזג האוויר כל כך רע.‬ የአየር ሁኔታው መጥፎ ነው። የአየር ሁኔታው መጥፎ ነው። 1
y-’ā---i ----t-w--m-t-i-o-ne-i. ye’āyeri hunētawi met’ifo newi.
‫אני לא בא / ה כי מזג האוויר כל כך רע.‬ እኔ አልመጣም፤ ምክንያቱም የአየር ሁኔታ መጥፎ ነው ። እኔ አልመጣም፤ ምክንያቱም የአየር ሁኔታ መጥፎ ነው ። 1
in- -li--t--m-;--ik---y--umi ye’-yer- h--ē-a-m------ n--i-. inē ālimet’ami; mikiniyatumi ye’āyeri hunēta met’ifo newi .
‫מדוע הוא לא בא?‬ ለምንድን ነው እሱ የማይመጣው？ ለምንድን ነው እሱ የማይመጣው？ 1
l--i-idini -----i-- yema-imet’a--？ leminidini newi isu yemayimet’awi？
‫הוא לא הוזמן.‬ እሱ አልተጋበዘም። እሱ አልተጋበዘም። 1
is- āl--ega---em-. isu ālitegabezemi.
‫הוא לא בא כי הוא לא הוזמן.‬ እሱ አይመጣም፤ ምክንያቱም ስላልተጋበዘ ነው። እሱ አይመጣም፤ ምክንያቱም ስላልተጋበዘ ነው። 1
i-u --im-----i----k-------m- -ilal--eg---z-----i. isu āyimet’ami; mikiniyatumi silalitegabeze newi.
‫מדוע את / ה לא בא / ה?‬ ለምንድን ነው የማትመጣው/ጪው? ለምንድን ነው የማትመጣው/ጪው? 1
l---nidi-i-n-----emati----a----h’īw-? leminidini newi yematimet’awi/ch’īwi?
‫אין לי זמן.‬ ጊዜ የለኝም። ጊዜ የለኝም። 1
g-z--yel-nyi--. gīzē yelenyimi.
‫אני לא בא / ה כי אין לי זמן.‬ አልመጣም፤ ምክንያቱም ጊዜ የለኝም። አልመጣም፤ ምክንያቱም ጊዜ የለኝም። 1
āl-me---mi- -i-i-iya---i --z--y------mi. ālimet’ami; mikiniyatumi gīzē yelenyimi.
‫מדוע את / ה לא נישאר / ת?‬ ለምን አትቆይም/ዪም? ለምን አትቆይም/ዪም? 1
l-min- ātik’----i/-ī--? lemini ātik’oyimi/yīmi?
‫אני מוכרח / ה לעבוד.‬ ተጨማሪ መስራት አለብኝ። ተጨማሪ መስራት አለብኝ። 1
te-h’-mar- -----a-- ā-ebi-y-. tech’emarī mesirati ālebinyi.
‫אני לא נשאר / ת כי אני מוכרח / ה לעבוד.‬ አልቆይም፤ ተጨማሪ መስራት ስላለብኝ። አልቆይም፤ ተጨማሪ መስራት ስላለብኝ። 1
ālik’-y---- -ech---arī--es-r--- -i-a-ebi-y-. ālik’oyimi; tech’emarī mesirati silalebinyi.
‫מדוע את / ה כבר הולך / ת?‬ ለምንድን ነው የሚሄዱት? ለምንድን ነው የሚሄዱት? 1
le-i---ini --w- -em-hē-u-i? leminidini newi yemīhēduti?
‫אני עייף / ה.‬ ደክሞኛል ደክሞኛል 1
d--i--nya-i dekimonyali
‫אני הולך / ת כי אני עייף / ה.‬ የምሄደው ስለ ደከመኝ ነው። የምሄደው ስለ ደከመኝ ነው። 1
y--ih---wi ---e--ek--e-y--n-w-. yemihēdewi sile dekemenyi newi.
‫מדוע את / ה כבר נוסע / ת?‬ ለምንድን ነው የሚሄዱት? ለምንድን ነው የሚሄዱት? 1
le-i-i--n- -ewi yemī-ē--t-? leminidini newi yemīhēduti?
‫כבר מאוחר.‬ መሽቷል (እረፍዷል) መሽቷል (እረፍዷል) 1
m-s-it--l--(-re-idwa--) meshitwali (irefidwali)
‫אני נוסע / ת כי כבר מאוחר.‬ የምሄደው ስለመሸ （ስለረፈደ）ነው። የምሄደው ስለመሸ （ስለረፈደ）ነው። 1
ye-ihēde-- s---m--h- （si--r---d--n--i. yemihēdewi silemeshe （silerefede）newi.

הורד MP3 (.zip קבצים)

MP3 עברית + אמהרית (1-100) MP3 אמהרית (1-100)
לא נמצא סרטון!

‫שפת אם = רגיש, שפה זרה = רציונלי?‬

‫אנחנו מפעילים את המוח שלנו כשאנחנו לומדים שפות זרות.‬ ‫דרך הלמידה משתנה גם החשיבה שלנו.‬ ‫אנחנו נהיים יצירתיים וגמישים יותר.‬ ‫החשיבה המסובכת גם קלה יותר לדוברי יותר משפה אחת.‬ ‫אנחנו מאמנים את הזכרון שלנו בזמן הלמידה.‬ ‫ככל שאנחנו לומדים יותר, כך עובד הזכרון שלנו טוב יותר.‬ ‫מי שלמד הרבה שפות יכול גם ללמוד דברים אחרים בקלות.‬ ‫הוא יכול להתרכז ולחשוב על נושא מסוים לזמן ארוך יותר.‬ ‫ולכן, הוא יכול לפתור בעיות מהר יותר.‬ ‫רב-לשוניים יכולים גם לעשות החלטות טוב יותר.‬ ‫אך איך הם עושים את ההחלטות שלהם תלוי בשפות.‬ ‫השפה, שבה אנחנו חושבים, משפיעה על ההחלטות שלנו.‬ ‫פסיכולוגים בדקו מספר משתתפים במסגרת מחקר.‬ ‫כן הנבדקים היו דו-לשוניים.‬ ‫חוץ משפת האם שלהם, כולם דיברו עוד שפה אחת.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לענות על שאלה.‬ ‫השאלה הייתה על פתרון בעיה.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לבחור אחת משתי אפשרויות.‬ ‫אפשרות אחת הייתה מסוכנת בהרבה מהשנייה.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לענות על השאלה בשתי השפות.‬ ‫והתשובות השתנו כאשר הם שינו את השפות!‬ ‫כשהם השתמשו בשפת האם שלהם אז בחרו המשתתפים להסתכן.‬ ‫אך בשפה הזרה הם בחרו באפשרות האחרת.‬ ‫לאחר הניסוי הזה הצטרכו המשתתפים לשים הימור.‬ ‫וגם כאן היה הבדל ברור.‬ ‫הם היו הגיוניים יותר כשהם השתמשו בשפה הזרה.‬ ‫החוקרים משערים שאנחנו מרוכזים יותר כשאנחנו משתמשים בשפה זרה.‬ ‫ולכן אנחנו לא עושים החלטות רגשיות, אלא רציונליות...‬