‫שיחון‬

he ‫לתרץ משהו 1‬   »   am ምክንያቶች መስጠት

‫75 [שבעים וחמש]‬

‫לתרץ משהו 1‬

‫לתרץ משהו 1‬

75 [ሰባ አምስት]

75 [ሰባ አምስት]

ምክንያቶች መስጠት

mikiniyati mak’irebi 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אמהרית נגן יותר
‫מדוע את / ה לא בא / ה?‬ ለምንድን ነው የማይመጡት? ለምንድን ነው የማይመጡት? 1
l--i------ -e-- ye----me-’-t-? leminidini newi yemayimet’uti?
‫מזג האוויר כל כך רע.‬ የአየር ሁኔታው መጥፎ ነው። የአየር ሁኔታው መጥፎ ነው። 1
ye’ā-eri-hun----i-----i-o ne-i. ye’āyeri hunētawi met’ifo newi.
‫אני לא בא / ה כי מזג האוויר כל כך רע.‬ እኔ አልመጣም፤ ምክንያቱም የአየር ሁኔታ መጥፎ ነው ። እኔ አልመጣም፤ ምክንያቱም የአየር ሁኔታ መጥፎ ነው ። 1
i-- -l--e----i- --k-n-yatu-- ye’-ye---hun--- m----fo -e-i-. inē ālimet’ami; mikiniyatumi ye’āyeri hunēta met’ifo newi .
‫מדוע הוא לא בא?‬ ለምንድን ነው እሱ የማይመጣው? ለምንድን ነው እሱ የማይመጣው? 1
lemi--d--i----i--s--yema-i-et’a-i? leminidini newi isu yemayimet’awi?
‫הוא לא הוזמן.‬ እሱ አልተጋበዘም። እሱ አልተጋበዘም። 1
i---ā--teg---z-m-. isu ālitegabezemi.
‫הוא לא בא כי הוא לא הוזמן.‬ እሱ አይመጣም፤ ምክንያቱም ስላልተጋበዘ ነው። እሱ አይመጣም፤ ምክንያቱም ስላልተጋበዘ ነው። 1
isu---im-t’-mi;-m-k--iyatum- s-l-liteg------newi. isu āyimet’ami; mikiniyatumi silalitegabeze newi.
‫מדוע את / ה לא בא / ה?‬ ለምንድን ነው የማትመጣው/ጪው? ለምንድን ነው የማትመጣው/ጪው? 1
l-m-n-di-i--e-- --m-tim--’aw--c-----? leminidini newi yematimet’awi/ch’īwi?
‫אין לי זמן.‬ ጊዜ የለኝም። ጊዜ የለኝም። 1
gī---yeleny-m-. gīzē yelenyimi.
‫אני לא בא / ה כי אין לי זמן.‬ አልመጣም፤ ምክንያቱም ጊዜ የለኝም። አልመጣም፤ ምክንያቱም ጊዜ የለኝም። 1
āli--t’-m----iki---a--mi -ī-- -elen--m-. ālimet’ami; mikiniyatumi gīzē yelenyimi.
‫מדוע את / ה לא נישאר / ת?‬ ለምን አትቆይም/ዪም? ለምን አትቆይም/ዪም? 1
l-min--ā-ik’o-im-/--m-? lemini ātik’oyimi/yīmi?
‫אני מוכרח / ה לעבוד.‬ ተጨማሪ መስራት አለብኝ። ተጨማሪ መስራት አለብኝ። 1
t-ch’--ar- me-i-a-i-ā-e-i-yi. tech’emarī mesirati ālebinyi.
‫אני לא נשאר / ת כי אני מוכרח / ה לעבוד.‬ አልቆይም፤ ተጨማሪ መስራት ስላለብኝ። አልቆይም፤ ተጨማሪ መስራት ስላለብኝ። 1
ā-ik--y--i; t-c--em----m-s-ra-- --lal-b--yi. ālik’oyimi; tech’emarī mesirati silalebinyi.
‫מדוע את / ה כבר הולך / ת?‬ ለምንድን ነው የሚሄዱት? ለምንድን ነው የሚሄዱት? 1
l-min-di----ew--yem--ē----? leminidini newi yemīhēduti?
‫אני עייף / ה.‬ ደክሞኛል ደክሞኛል 1
dek---n--li dekimonyali
‫אני הולך / ת כי אני עייף / ה.‬ የምሄደው ስለ ደከመኝ ነው። የምሄደው ስለ ደከመኝ ነው። 1
ye-----e-i--i-- de--m--y---ew-. yemihēdewi sile dekemenyi newi.
‫מדוע את / ה כבר נוסע / ת?‬ ለምንድን ነው የሚሄዱት? ለምንድን ነው የሚሄዱት? 1
le-in-------e-i --m-h----i? leminidini newi yemīhēduti?
‫כבר מאוחר.‬ መሽቷል (እረፍዷል) መሽቷል (እረፍዷል) 1
m---it-a-----re--dwa--) meshitwali (irefidwali)
‫אני נוסע / ת כי כבר מאוחר.‬ የምሄደው ስለመሸ (ስለረፈደ)ነው። የምሄደው ስለመሸ (ስለረፈደ)ነው። 1
y----ē-e-i -il-mes-e----l---fede)ne--. yemihēdewi silemeshe (silerefede)newi.

‫שפת אם = רגיש, שפה זרה = רציונלי?‬

‫אנחנו מפעילים את המוח שלנו כשאנחנו לומדים שפות זרות.‬ ‫דרך הלמידה משתנה גם החשיבה שלנו.‬ ‫אנחנו נהיים יצירתיים וגמישים יותר.‬ ‫החשיבה המסובכת גם קלה יותר לדוברי יותר משפה אחת.‬ ‫אנחנו מאמנים את הזכרון שלנו בזמן הלמידה.‬ ‫ככל שאנחנו לומדים יותר, כך עובד הזכרון שלנו טוב יותר.‬ ‫מי שלמד הרבה שפות יכול גם ללמוד דברים אחרים בקלות.‬ ‫הוא יכול להתרכז ולחשוב על נושא מסוים לזמן ארוך יותר.‬ ‫ולכן, הוא יכול לפתור בעיות מהר יותר.‬ ‫רב-לשוניים יכולים גם לעשות החלטות טוב יותר.‬ ‫אך איך הם עושים את ההחלטות שלהם תלוי בשפות.‬ ‫השפה, שבה אנחנו חושבים, משפיעה על ההחלטות שלנו.‬ ‫פסיכולוגים בדקו מספר משתתפים במסגרת מחקר.‬ ‫כן הנבדקים היו דו-לשוניים.‬ ‫חוץ משפת האם שלהם, כולם דיברו עוד שפה אחת.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לענות על שאלה.‬ ‫השאלה הייתה על פתרון בעיה.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לבחור אחת משתי אפשרויות.‬ ‫אפשרות אחת הייתה מסוכנת בהרבה מהשנייה.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לענות על השאלה בשתי השפות.‬ ‫והתשובות השתנו כאשר הם שינו את השפות!‬ ‫כשהם השתמשו בשפת האם שלהם אז בחרו המשתתפים להסתכן.‬ ‫אך בשפה הזרה הם בחרו באפשרות האחרת.‬ ‫לאחר הניסוי הזה הצטרכו המשתתפים לשים הימור.‬ ‫וגם כאן היה הבדל ברור.‬ ‫הם היו הגיוניים יותר כשהם השתמשו בשפה הזרה.‬ ‫החוקרים משערים שאנחנו מרוכזים יותר כשאנחנו משתמשים בשפה זרה.‬ ‫ולכן אנחנו לא עושים החלטות רגשיות, אלא רציונליות...‬