‫שיחון‬

he ‫לתרץ משהו 1‬   »   am ምክንያቶች መስጠት

‫75 [שבעים וחמש]‬

‫לתרץ משהו 1‬

‫לתרץ משהו 1‬

75 [ሰባ አምስት]

75 [ሰባ አምስት]

ምክንያቶች መስጠት

mikiniyati mak’irebi 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אמהרית נגן יותר
‫מדוע את / ה לא בא / ה?‬ ለምንድን ነው የማይመጡት? ለምንድን ነው የማይመጡት? 1
l-m-n-d-n- n--i y-m-----t’u-i? leminidini newi yemayimet’uti?
‫מזג האוויר כל כך רע.‬ የአየር ሁኔታው መጥፎ ነው። የአየር ሁኔታው መጥፎ ነው። 1
y---y-ri--un---wi --t--fo n--i. ye’āyeri hunētawi met’ifo newi.
‫אני לא בא / ה כי מזג האוויר כל כך רע.‬ እኔ አልመጣም፤ ምክንያቱም የአየር ሁኔታ መጥፎ ነው ። እኔ አልመጣም፤ ምክንያቱም የአየር ሁኔታ መጥፎ ነው ። 1
i-ē -l-m--’a--; m--i-iy-t----y-----ri --nēt- -e-’-fo n-w--. inē ālimet’ami; mikiniyatumi ye’āyeri hunēta met’ifo newi .
‫מדוע הוא לא בא?‬ ለምንድን ነው እሱ የማይመጣው? ለምንድን ነው እሱ የማይመጣው? 1
l--i-i-in--n-w- i-u--e--yim-t--w-? leminidini newi isu yemayimet’awi?
‫הוא לא הוזמן.‬ እሱ አልተጋበዘም። እሱ አልተጋበዘም። 1
i-- ālit-g-beze--. isu ālitegabezemi.
‫הוא לא בא כי הוא לא הוזמן.‬ እሱ አይመጣም፤ ምክንያቱም ስላልተጋበዘ ነው። እሱ አይመጣም፤ ምክንያቱም ስላልተጋበዘ ነው። 1
isu--yi-e-’-mi- miki-iya-u-i-s-----te-ab--e--ewi. isu āyimet’ami; mikiniyatumi silalitegabeze newi.
‫מדוע את / ה לא בא / ה?‬ ለምንድን ነው የማትመጣው/ጪው? ለምንድን ነው የማትመጣው/ጪው? 1
le--n-di---n------m-t--e-’--i-c-’-wi? leminidini newi yematimet’awi/ch’īwi?
‫אין לי זמן.‬ ጊዜ የለኝም። ጊዜ የለኝም። 1
g-z-----------. gīzē yelenyimi.
‫אני לא בא / ה כי אין לי זמן.‬ አልመጣም፤ ምክንያቱም ጊዜ የለኝም። አልመጣም፤ ምክንያቱም ጊዜ የለኝም። 1
ā--me-’-m-;-m----iya-umi ---- y---n--m-. ālimet’ami; mikiniyatumi gīzē yelenyimi.
‫מדוע את / ה לא נישאר / ת?‬ ለምን አትቆይም/ዪም? ለምን አትቆይም/ዪም? 1
lem-ni āt-k’o------ī-i? lemini ātik’oyimi/yīmi?
‫אני מוכרח / ה לעבוד.‬ ተጨማሪ መስራት አለብኝ። ተጨማሪ መስራት አለብኝ። 1
te--’-ma-ī me-i-ati-ā--b-n-i. tech’emarī mesirati ālebinyi.
‫אני לא נשאר / ת כי אני מוכרח / ה לעבוד.‬ አልቆይም፤ ተጨማሪ መስራት ስላለብኝ። አልቆይም፤ ተጨማሪ መስራት ስላለብኝ። 1
ā---’---mi--t--h--m-rī me-i-----s-l-le-inyi. ālik’oyimi; tech’emarī mesirati silalebinyi.
‫מדוע את / ה כבר הולך / ת?‬ ለምንድን ነው የሚሄዱት? ለምንድን ነው የሚሄዱት? 1
l-----d--i------y----ēd---? leminidini newi yemīhēduti?
‫אני עייף / ה.‬ ደክሞኛል ደክሞኛል 1
dekim-ny--i dekimonyali
‫אני הולך / ת כי אני עייף / ה.‬ የምሄደው ስለ ደከመኝ ነው። የምሄደው ስለ ደከመኝ ነው። 1
y-------------- de-em-n-- new-. yemihēdewi sile dekemenyi newi.
‫מדוע את / ה כבר נוסע / ת?‬ ለምንድን ነው የሚሄዱት? ለምንድን ነው የሚሄዱት? 1
l-min-d--- newi-yem-hēdu-i? leminidini newi yemīhēduti?
‫כבר מאוחר.‬ መሽቷል (እረፍዷል) መሽቷል (እረፍዷል) 1
me-h---a-i (--e---w---) meshitwali (irefidwali)
‫אני נוסע / ת כי כבר מאוחר.‬ የምሄደው ስለመሸ (ስለረፈደ)ነው። የምሄደው ስለመሸ (ስለረፈደ)ነው። 1
ye--hē-e-i s-l-me--e ---l---fed-----i. yemihēdewi silemeshe (silerefede)newi.

‫שפת אם = רגיש, שפה זרה = רציונלי?‬

‫אנחנו מפעילים את המוח שלנו כשאנחנו לומדים שפות זרות.‬ ‫דרך הלמידה משתנה גם החשיבה שלנו.‬ ‫אנחנו נהיים יצירתיים וגמישים יותר.‬ ‫החשיבה המסובכת גם קלה יותר לדוברי יותר משפה אחת.‬ ‫אנחנו מאמנים את הזכרון שלנו בזמן הלמידה.‬ ‫ככל שאנחנו לומדים יותר, כך עובד הזכרון שלנו טוב יותר.‬ ‫מי שלמד הרבה שפות יכול גם ללמוד דברים אחרים בקלות.‬ ‫הוא יכול להתרכז ולחשוב על נושא מסוים לזמן ארוך יותר.‬ ‫ולכן, הוא יכול לפתור בעיות מהר יותר.‬ ‫רב-לשוניים יכולים גם לעשות החלטות טוב יותר.‬ ‫אך איך הם עושים את ההחלטות שלהם תלוי בשפות.‬ ‫השפה, שבה אנחנו חושבים, משפיעה על ההחלטות שלנו.‬ ‫פסיכולוגים בדקו מספר משתתפים במסגרת מחקר.‬ ‫כן הנבדקים היו דו-לשוניים.‬ ‫חוץ משפת האם שלהם, כולם דיברו עוד שפה אחת.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לענות על שאלה.‬ ‫השאלה הייתה על פתרון בעיה.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לבחור אחת משתי אפשרויות.‬ ‫אפשרות אחת הייתה מסוכנת בהרבה מהשנייה.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לענות על השאלה בשתי השפות.‬ ‫והתשובות השתנו כאשר הם שינו את השפות!‬ ‫כשהם השתמשו בשפת האם שלהם אז בחרו המשתתפים להסתכן.‬ ‫אך בשפה הזרה הם בחרו באפשרות האחרת.‬ ‫לאחר הניסוי הזה הצטרכו המשתתפים לשים הימור.‬ ‫וגם כאן היה הבדל ברור.‬ ‫הם היו הגיוניים יותר כשהם השתמשו בשפה הזרה.‬ ‫החוקרים משערים שאנחנו מרוכזים יותר כשאנחנו משתמשים בשפה זרה.‬ ‫ולכן אנחנו לא עושים החלטות רגשיות, אלא רציונליות...‬