‫שיחון‬

he ‫הכנות לנסיעה‬   »   am ጉዞ ማዘጋጀት

‫47 [ארבעים ושבע]‬

‫הכנות לנסיעה‬

‫הכנות לנסיעה‬

47 [አርባ ሰባት]

47 [አርባ ሰባት]

ጉዞ ማዘጋጀት

leguzo mezegajeti

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אמהרית נגן יותר
‫עליך לארוז את המזוודות שלנו.‬ ሻንጣችንን ማዘጋጀት አለብህ/ሽ። ሻንጣችንን ማዘጋጀት አለብህ/ሽ። 1
s-an-t--ch------ma---aj--- āle---i--h-. shanit’achinini mazegajeti ālebihi/shi.
‫אל תשכח / י כלום.‬ መርሳት አይፈቀድልህም/ሽም። መርሳት አይፈቀድልህም/ሽም። 1
m-ri-ati-ā-i-e--edi---imi--hi--. merisati āyifek’edilihimi/shimi.
‫את / ה צריך / ה מזוודה גדולה יותר.‬ ትልቅ ሻንጣ ያስፈልግሃል/ሻል። ትልቅ ሻንጣ ያስፈልግሃል/ሻል። 1
ti-i-’i--han--’a---si--li-i---i----li. tilik’i shanit’a yasifeligihali/shali.
‫אל תשכח / י את הדרכון.‬ ፓስፖርትህን እንዳትረሳ/ሺ። ፓስፖርትህን እንዳትረሳ/ሺ። 1
p--i-or--i---i-inid-t--e-a-shī. pasiporitihini inidatiresa/shī.
‫אל תשכח / י את כרטיס הטיסה.‬ ትኬትህን እንዳትረሳ/ሺ። ትኬትህን እንዳትረሳ/ሺ። 1
ti-ēt----i -n-d-ti---a/--ī. tikētihini inidatiresa/shī.
‫אל תשכח / י את המחאות הנוסעים.‬ የመንገደኞች ቼክህን እንዳትረሳ/ሺ። የመንገደኞች ቼክህን እንዳትረሳ/ሺ። 1
y----i-e----oc----h--i--n---ni-a--resa--h-. yemenigedenyochi chēkihini inidatiresa/shī.
‫קח / י קרם שיזוף.‬ የፀሐይ መከላከያ ክሬም ይዘህ/ሽ ና/ነይ። የፀሐይ መከላከያ ክሬም ይዘህ/ሽ ና/ነይ። 1
ye-͟s---̣-y--m--el-keya-k-rēmi-yize-i-s-i na/ne--. yet͟s’eḥāyi mekelakeya kirēmi yizehi/shi na/neyi.
‫קח / י משקפי שמש.‬ የፀሐይ መነፅር ይዘህ/ሽ ና/ነይ። የፀሐይ መነፅር ይዘህ/ሽ ና/ነይ። 1
y-t----h-ā-- m-net͟---r- -i-eh-/s-i --/n-y-. yet͟s’eḥāyi menet͟s’iri yizehi/shi na/neyi.
‫קח / י כובע.‬ የፀሐይ ኮፍያ ይዘህ/ሽ ና/ነይ። የፀሐይ ኮፍያ ይዘህ/ሽ ና/ነይ። 1
yet͟--e---yi-k-f--a-yizeh--sh---a/ne--. yet͟s’eḥāyi kofiya yizehi/shi na/neyi.
‫האם את / ה רוצה לקחת מפת כבישים?‬ የመንገድ ካርታው መውሰድ ትፈልጋለህ/ጊያለሽ? የመንገድ ካርታው መውሰድ ትፈልጋለህ/ጊያለሽ? 1
y-me-i--d--k---tawi -ew----i t-fe--g---hi/-īyal-s-i? yemenigedi karitawi mewisedi tifeligalehi/gīyaleshi?
‫את / ה רוצה לשכור מדריך?‬ የመንገደኞች መረጃ ጠቋሚ መፅሐፍ መውሰድ ትፈልጋለህ/ጊያለሽ? የመንገደኞች መረጃ ጠቋሚ መፅሐፍ መውሰድ ትፈልጋለህ/ጊያለሽ? 1
ye-enige--nyo--i m--e-a--’--’w--- -et͟s’i-̣--i mew-s--i-tife--g--e----īy-----i? yemenigedenyochi mereja t’ek’wamī met͟s’iḥāfi mewisedi tifeligalehi/gīyaleshi?
‫את / ה רוצה לקחת מטריה?‬ ዣንጥላ መውሰድ ትፈልጋለህ/ጊያለሽ? ዣንጥላ መውሰድ ትፈልጋለህ/ጊያለሽ? 1
z-a-it--la-----s-di-t-f--ig---h-/---a--shi? zhanit’ila mewisedi tifeligalehi/gīyaleshi?
‫זכור / זכרי את המכנסיים, החולצות, הגרביים.‬ ሱሪ ፤ካኔተራ ፤ ካልሲ መያዝክን/ሽን አስታውስ/ሺ። ሱሪ ፤ካኔተራ ፤ ካልሲ መያዝክን/ሽን አስታውስ/ሺ። 1
su---;-a---e---; --l-sī mey---k-n---hini ā-itaw--i/-h-. surī ;kanētera ; kalisī meyazikini/shini āsitawisi/shī.
‫זכור / זכרי את העניבות, החגורות, הזקטים.‬ ከረባት ፤ቀበቶ ፤ኮት መያዝክን አስታውስ/ሺ። ከረባት ፤ቀበቶ ፤ኮት መያዝክን አስታውስ/ሺ። 1
k-r--ati ;-’eb--o -k--- -ey-z-k----ā-it---si--h-. kerebati ;k’ebeto ;koti meyazikini āsitawisi/shī.
‫זכור / זכרי את הפיג’מות, כותנות הלילה, והחולצות.‬ የለሊት ልብስ ፤የለሊት ጋውን እና ካናቴራ መያዝክን አስታውስ/ሺ። የለሊት ልብስ ፤የለሊት ጋውን እና ካናቴራ መያዝክን አስታውስ/ሺ። 1
yel-l--i--i-i-i-;yel-lī-i -aw--i-ina-kana-ēra-----z--i-- ā--t-wi-i/s--. yelelīti libisi ;yelelīti gawini ina kanatēra meyazikini āsitawisi/shī.
‫את / ה צריך / כה לקחת נעליים, סנדלים ומגפיים.‬ ጫማ ፤ ነጠላ ጫማ እና ቦቲ ያስፈልጉሃል/ሻል። ጫማ ፤ ነጠላ ጫማ እና ቦቲ ያስፈልጉሃል/ሻል። 1
c-’am- ;-ne--e-a c-’-ma i-a----- y--i-e-i---a---s--li. ch’ama ; net’ela ch’ama ina botī yasifeliguhali/shali.
‫את / ה צריך / כה לקחת ממחטות, סבון ומספריים לציפורניים.‬ መሃረብ ፤ ሳሙና እና ጥፍር መቁረጫ ያስፈልጉሃል/ሻል። መሃረብ ፤ ሳሙና እና ጥፍር መቁረጫ ያስፈልጉሃል/ሻል። 1
me--rebi-- samun--i-a--’-fir- m-k--r-ch-a-----fe--guh----s---i. meharebi ; samuna ina t’ifiri mek’urech’a yasifeliguhali/shali.
‫את / ה צריך / כה לקחת מסרק, מברשת שיניים ומשחת שיניים.‬ ማበጠሪያ ፤ ጥርስ ብሩሽ እና የጥርስ ሳሙና ያስፈልጉሃል/ሻል። ማበጠሪያ ፤ ጥርስ ብሩሽ እና የጥርስ ሳሙና ያስፈልጉሃል/ሻል። 1
m--e-’e-ī---- t’ir-si ---u-h- -n- yet’---si-sam-na ---i-e-ig----i/-h---.-| mabet’erīya ; t’irisi birushi ina yet’irisi samuna yasifeliguhali/shali. |

‫עתיד השפות‬

‫יותר מ-1.3 מליארד אנשים דוברים סינית.‬ ‫כך שהשפה הסינית היא הכי נפוצה בעולם.‬ ‫וזה יהיה כך גם בשנים הבאות.‬ ‫העתיד של הרבה שפות אחרות לא נראה בהיר כל כך.‬ ‫כי הרבה שפות מקומיות ייכחדו עד אז.‬ ‫יש כיום כ-6000 שפות שונות.‬ ‫אך מומחים משערים שרובן נמצאות בסכנה.‬ ‫זאת אומרת שיותר מ-90% מהשפות הולכות להיכחד.‬ ‫רובן ייכחדו עוד במאה הזאת.‬ ‫זאת אומרת שבכל יום נעלמת לה שפה אחת.‬ ‫העתיד גם ישנה את החשיבות של כמה שפות.‬ ‫השפה האנגלית עדיין במקום השני.‬ ‫אבל מספר דוברי השפת-אם של השפות נשאר קבוע.‬ ‫לזה אחראית ההתפתחות הדמוגרפית.‬ ‫בעוד כמה עשרות שנים יהיו שפות אחרות חשובות יותר.‬ ‫במקום השני והשלישי יהיו בקרוב הינדי/אורדו וערבית.‬ ‫אנגלית תיקח רק את המקום הרביעי.‬ ‫השפה הגרמנית תיעלם מהעשירייה הראשונה.‬ ‫ובמקומה תבוא השפה המלאית.‬ ‫בזמן שהרבה שפות נעלמות, ייווצרו גם שפות חדשות.‬ ‫הן יהיו שפות היברידיות.‬ ‫את בנות-הכלאיים השפתיות האלו יהיה אפשר למצוא בעיקר בערים.‬ ‫יהיו גם וריאציות חדשות לגמרי של שפות.‬ ‫יש בעתיד גם גרסאות שונות לשפה האנגלית.‬ ‫מספר האנשים הדו-לשוניים בעולם יגדל משמעותית.‬ ‫לא ברור איך נדבר בעתיד.‬ ‫אבל גם בעוד 100 שנים יהיו שפות שונות.‬ ‫אז הלמידה לא תסתיים כל כך בקלות...‬