‫שיחון‬

he ‫הכנות לנסיעה‬   »   am ጉዞ ማዘጋጀት

‫47 [ארבעים ושבע]‬

‫הכנות לנסיעה‬

‫הכנות לנסיעה‬

47 [አርባ ሰባት]

47 [አርባ ሰባት]

ጉዞ ማዘጋጀት

leguzo mezegajeti

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אמהרית נגן יותר
‫עליך לארוז את המזוודות שלנו.‬ ሻንጣችንን ማዘጋጀት አለብህ/ሽ። ሻንጣችንን ማዘጋጀት አለብህ/ሽ። 1
s-an---a-hi---i maz-g----i -----h-/sh-. shanit’achinini mazegajeti ālebihi/shi.
‫אל תשכח / י כלום.‬ መርሳት አይፈቀድልህም/ሽም። መርሳት አይፈቀድልህም/ሽም። 1
m-ris------if---e-i----m---himi. merisati āyifek’edilihimi/shimi.
‫את / ה צריך / ה מזוודה גדולה יותר.‬ ትልቅ ሻንጣ ያስፈልግሃል/ሻል። ትልቅ ሻንጣ ያስፈልግሃል/ሻል። 1
t---k-i --anit’----s----i------/shali. tilik’i shanit’a yasifeligihali/shali.
‫אל תשכח / י את הדרכון.‬ ፓስፖርትህን እንዳትረሳ/ሺ። ፓስፖርትህን እንዳትረሳ/ሺ። 1
p-s---ri-ihi-i in--a------/s-ī. pasiporitihini inidatiresa/shī.
‫אל תשכח / י את כרטיס הטיסה.‬ ትኬትህን እንዳትረሳ/ሺ። ትኬትህን እንዳትረሳ/ሺ። 1
t---tih--i-i-------esa---ī. tikētihini inidatiresa/shī.
‫אל תשכח / י את המחאות הנוסעים.‬ የመንገደኞች ቼክህን እንዳትረሳ/ሺ። የመንገደኞች ቼክህን እንዳትረሳ/ሺ። 1
ye---i--d--yoch------i-ini i--dat-r----shī. yemenigedenyochi chēkihini inidatiresa/shī.
‫קח / י קרם שיזוף.‬ የፀሐይ መከላከያ ክሬም ይዘህ/ሽ ና/ነይ። የፀሐይ መከላከያ ክሬም ይዘህ/ሽ ና/ነይ። 1
y--͟s’e---y- m--e---e----irēmi-yi---i--hi na-n-y-. yet͟s’eḥāyi mekelakeya kirēmi yizehi/shi na/neyi.
‫קח / י משקפי שמש.‬ የፀሐይ መነፅር ይዘህ/ሽ ና/ነይ። የፀሐይ መነፅር ይዘህ/ሽ ና/ነይ። 1
y-t--’e---y----n---s’ir- y-z-h-/sh- -a/n---. yet͟s’eḥāyi menet͟s’iri yizehi/shi na/neyi.
‫קח / י כובע.‬ የፀሐይ ኮፍያ ይዘህ/ሽ ና/ነይ። የፀሐይ ኮፍያ ይዘህ/ሽ ና/ነይ። 1
yet͟s’eh-ā-----fi-a---ze--/s-i----neyi. yet͟s’eḥāyi kofiya yizehi/shi na/neyi.
‫האם את / ה רוצה לקחת מפת כבישים?‬ የመንገድ ካርታው መውሰድ ትፈልጋለህ/ጊያለሽ? የመንገድ ካርታው መውሰድ ትፈልጋለህ/ጊያለሽ? 1
yeme----di-k-rita-------se-- t-f--i--l-hi-gīya----i? yemenigedi karitawi mewisedi tifeligalehi/gīyaleshi?
‫את / ה רוצה לשכור מדריך?‬ የመንገደኞች መረጃ ጠቋሚ መፅሐፍ መውሰድ ትፈልጋለህ/ጊያለሽ? የመንገደኞች መረጃ ጠቋሚ መፅሐፍ መውሰድ ትፈልጋለህ/ጊያለሽ? 1
ye-en--e-eny--h--m---ja t--k’-am- ----s--h---- me---edi ----li----hi/-ī--le-hi? yemenigedenyochi mereja t’ek’wamī met͟s’iḥāfi mewisedi tifeligalehi/gīyaleshi?
‫את / ה רוצה לקחת מטריה?‬ ዣንጥላ መውሰድ ትፈልጋለህ/ጊያለሽ? ዣንጥላ መውሰድ ትፈልጋለህ/ጊያለሽ? 1
z-ani--i-a-------d- --fe-i--l--i---y--e-hi? zhanit’ila mewisedi tifeligalehi/gīyaleshi?
‫זכור / זכרי את המכנסיים, החולצות, הגרביים.‬ ሱሪ ፤ካኔተራ ፤ ካልሲ መያዝክን/ሽን አስታውስ/ሺ። ሱሪ ፤ካኔተራ ፤ ካልሲ መያዝክን/ሽን አስታውስ/ሺ። 1
s-----k-n--e-a ;-ka--s- me---i--ni-s---i ------is--shī. surī ;kanētera ; kalisī meyazikini/shini āsitawisi/shī.
‫זכור / זכרי את העניבות, החגורות, הזקטים.‬ ከረባት ፤ቀበቶ ፤ኮት መያዝክን አስታውስ/ሺ። ከረባት ፤ቀበቶ ፤ኮት መያዝክን አስታውስ/ሺ። 1
ke--ba-- -k---et-----t- ---azik-------t-wis--shī. kerebati ;k’ebeto ;koti meyazikini āsitawisi/shī.
‫זכור / זכרי את הפיג’מות, כותנות הלילה, והחולצות.‬ የለሊት ልብስ ፤የለሊት ጋውን እና ካናቴራ መያዝክን አስታውስ/ሺ። የለሊት ልብስ ፤የለሊት ጋውን እና ካናቴራ መያዝክን አስታውስ/ሺ። 1
y--el-ti -i---i--yel--īt--g--ini--n--k-na-ē-a ---azi---- -s-t--i-i/---. yelelīti libisi ;yelelīti gawini ina kanatēra meyazikini āsitawisi/shī.
‫את / ה צריך / כה לקחת נעליים, סנדלים ומגפיים.‬ ጫማ ፤ ነጠላ ጫማ እና ቦቲ ያስፈልጉሃል/ሻል። ጫማ ፤ ነጠላ ጫማ እና ቦቲ ያስፈልጉሃል/ሻል። 1
c-’a-- - n-t’e-a --’--a-----bo---ya--fel-gu---i/s---i. ch’ama ; net’ela ch’ama ina botī yasifeliguhali/shali.
‫את / ה צריך / כה לקחת ממחטות, סבון ומספריים לציפורניים.‬ መሃረብ ፤ ሳሙና እና ጥፍር መቁረጫ ያስፈልጉሃል/ሻል። መሃረብ ፤ ሳሙና እና ጥፍር መቁረጫ ያስፈልጉሃል/ሻል። 1
me-ar----- -am----i-a-t’ifi---m--’u---h-- y-s--e---u--li--h-l-. meharebi ; samuna ina t’ifiri mek’urech’a yasifeliguhali/shali.
‫את / ה צריך / כה לקחת מסרק, מברשת שיניים ומשחת שיניים.‬ ማበጠሪያ ፤ ጥርስ ብሩሽ እና የጥርስ ሳሙና ያስፈልጉሃል/ሻል። ማበጠሪያ ፤ ጥርስ ብሩሽ እና የጥርስ ሳሙና ያስፈልጉሃል/ሻል። 1
m-b--’-r-y--; t’iris- ---u--i---a--et--risi----una---sife-ig-h-l---ha--.-| mabet’erīya ; t’irisi birushi ina yet’irisi samuna yasifeliguhali/shali. |

‫עתיד השפות‬

‫יותר מ-1.3 מליארד אנשים דוברים סינית.‬ ‫כך שהשפה הסינית היא הכי נפוצה בעולם.‬ ‫וזה יהיה כך גם בשנים הבאות.‬ ‫העתיד של הרבה שפות אחרות לא נראה בהיר כל כך.‬ ‫כי הרבה שפות מקומיות ייכחדו עד אז.‬ ‫יש כיום כ-6000 שפות שונות.‬ ‫אך מומחים משערים שרובן נמצאות בסכנה.‬ ‫זאת אומרת שיותר מ-90% מהשפות הולכות להיכחד.‬ ‫רובן ייכחדו עוד במאה הזאת.‬ ‫זאת אומרת שבכל יום נעלמת לה שפה אחת.‬ ‫העתיד גם ישנה את החשיבות של כמה שפות.‬ ‫השפה האנגלית עדיין במקום השני.‬ ‫אבל מספר דוברי השפת-אם של השפות נשאר קבוע.‬ ‫לזה אחראית ההתפתחות הדמוגרפית.‬ ‫בעוד כמה עשרות שנים יהיו שפות אחרות חשובות יותר.‬ ‫במקום השני והשלישי יהיו בקרוב הינדי/אורדו וערבית.‬ ‫אנגלית תיקח רק את המקום הרביעי.‬ ‫השפה הגרמנית תיעלם מהעשירייה הראשונה.‬ ‫ובמקומה תבוא השפה המלאית.‬ ‫בזמן שהרבה שפות נעלמות, ייווצרו גם שפות חדשות.‬ ‫הן יהיו שפות היברידיות.‬ ‫את בנות-הכלאיים השפתיות האלו יהיה אפשר למצוא בעיקר בערים.‬ ‫יהיו גם וריאציות חדשות לגמרי של שפות.‬ ‫יש בעתיד גם גרסאות שונות לשפה האנגלית.‬ ‫מספר האנשים הדו-לשוניים בעולם יגדל משמעותית.‬ ‫לא ברור איך נדבר בעתיד.‬ ‫אבל גם בעוד 100 שנים יהיו שפות שונות.‬ ‫אז הלמידה לא תסתיים כל כך בקלות...‬