‫שיחון‬

he ‫הכנות לנסיעה‬   »   am ጉዞ ማዘጋጀት

‫47 [ארבעים ושבע]‬

‫הכנות לנסיעה‬

‫הכנות לנסיעה‬

47 [አርባ ሰባት]

47 [አርባ ሰባት]

ጉዞ ማዘጋጀት

leguzo mezegajeti

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית אמהרית נגן יותר
‫עליך לארוז את המזוודות שלנו.‬ ሻንጣችንን ማዘጋጀት አለብህ/ሽ። ሻንጣችንን ማዘጋጀት አለብህ/ሽ። 1
s--ni-’--hi-i-- -a-e---e-i -l-b-h-/---. shanit’achinini mazegajeti ālebihi/shi.
‫אל תשכח / י כלום.‬ መርሳት አይፈቀድልህም/ሽም። መርሳት አይፈቀድልህም/ሽም። 1
me----ti----f-k-e-ilih-m---h-m-. merisati āyifek’edilihimi/shimi.
‫את / ה צריך / ה מזוודה גדולה יותר.‬ ትልቅ ሻንጣ ያስፈልግሃል/ሻል። ትልቅ ሻንጣ ያስፈልግሃል/ሻል። 1
t-li--- ---nit-- --si----gi--------l-. tilik’i shanit’a yasifeligihali/shali.
‫אל תשכח / י את הדרכון.‬ ፓስፖርትህን እንዳትረሳ/ሺ። ፓስፖርትህን እንዳትረሳ/ሺ። 1
p-sip--it-h--i-in-d--i--s--s-ī. pasiporitihini inidatiresa/shī.
‫אל תשכח / י את כרטיס הטיסה.‬ ትኬትህን እንዳትረሳ/ሺ። ትኬትህን እንዳትረሳ/ሺ። 1
tikē--hini---i--t-r-s---hī. tikētihini inidatiresa/shī.
‫אל תשכח / י את המחאות הנוסעים.‬ የመንገደኞች ቼክህን እንዳትረሳ/ሺ። የመንገደኞች ቼክህን እንዳትረሳ/ሺ። 1
y--e---e-en-o-h- c---i-i-i-i-id-t--esa/sh-. yemenigedenyochi chēkihini inidatiresa/shī.
‫קח / י קרם שיזוף.‬ የፀሐይ መከላከያ ክሬም ይዘህ/ሽ ና/ነይ። የፀሐይ መከላከያ ክሬም ይዘህ/ሽ ና/ነይ። 1
ye---’-h-āy---e--la---- --rē-i---z--i/shi ---ne--. yet͟s’eḥāyi mekelakeya kirēmi yizehi/shi na/neyi.
‫קח / י משקפי שמש.‬ የፀሐይ መነፅር ይዘህ/ሽ ና/ነይ። የፀሐይ መነፅር ይዘህ/ሽ ና/ነይ። 1
y-t-s’-ḥāy--m---t----r----z----sh---a/-eyi. yet͟s’eḥāyi menet͟s’iri yizehi/shi na/neyi.
‫קח / י כובע.‬ የፀሐይ ኮፍያ ይዘህ/ሽ ና/ነይ። የፀሐይ ኮፍያ ይዘህ/ሽ ና/ነይ። 1
y--͟s--ḥ-y- kofi-------hi/s-i n-/ne--. yet͟s’eḥāyi kofiya yizehi/shi na/neyi.
‫האם את / ה רוצה לקחת מפת כבישים?‬ የመንገድ ካርታው መውሰድ ትፈልጋለህ/ጊያለሽ? የመንገድ ካርታው መውሰድ ትፈልጋለህ/ጊያለሽ? 1
yeme-ige-i-karitaw--me--sed- -------a------ī--le---? yemenigedi karitawi mewisedi tifeligalehi/gīyaleshi?
‫את / ה רוצה לשכור מדריך?‬ የመንገደኞች መረጃ ጠቋሚ መፅሐፍ መውሰድ ትፈልጋለህ/ጊያለሽ? የመንገደኞች መረጃ ጠቋሚ መፅሐፍ መውሰድ ትፈልጋለህ/ጊያለሽ? 1
y---n---de-y-c-i -ere-- t-ek---mī -et͟s--h-ā-- --wi-e-i -if-liga-----g-ya-e---? yemenigedenyochi mereja t’ek’wamī met͟s’iḥāfi mewisedi tifeligalehi/gīyaleshi?
‫את / ה רוצה לקחת מטריה?‬ ዣንጥላ መውሰድ ትፈልጋለህ/ጊያለሽ? ዣንጥላ መውሰድ ትፈልጋለህ/ጊያለሽ? 1
z--nit-il--m----edi t--eligalehi/gī--le---? zhanit’ila mewisedi tifeligalehi/gīyaleshi?
‫זכור / זכרי את המכנסיים, החולצות, הגרביים.‬ ሱሪ ፤ካኔተራ ፤ ካልሲ መያዝክን/ሽን አስታውስ/ሺ። ሱሪ ፤ካኔተራ ፤ ካልሲ መያዝክን/ሽን አስታውስ/ሺ። 1
s-rī-;---ē-era-;-kal-s- -ey-zik--i/sh----āsi--w-s--shī. surī ;kanētera ; kalisī meyazikini/shini āsitawisi/shī.
‫זכור / זכרי את העניבות, החגורות, הזקטים.‬ ከረባት ፤ቀበቶ ፤ኮት መያዝክን አስታውስ/ሺ። ከረባት ፤ቀበቶ ፤ኮት መያዝክን አስታውስ/ሺ። 1
k----a---;k’e---- -k--i -e-a---i-- --i-aw---/s--. kerebati ;k’ebeto ;koti meyazikini āsitawisi/shī.
‫זכור / זכרי את הפיג’מות, כותנות הלילה, והחולצות.‬ የለሊት ልብስ ፤የለሊት ጋውን እና ካናቴራ መያዝክን አስታውስ/ሺ። የለሊት ልብስ ፤የለሊት ጋውን እና ካናቴራ መያዝክን አስታውስ/ሺ። 1
yele-īti---bi-- ;y-le--t- g---n---na--anat--a me-aziki----sit-wis---h-. yelelīti libisi ;yelelīti gawini ina kanatēra meyazikini āsitawisi/shī.
‫את / ה צריך / כה לקחת נעליים, סנדלים ומגפיים.‬ ጫማ ፤ ነጠላ ጫማ እና ቦቲ ያስፈልጉሃል/ሻል። ጫማ ፤ ነጠላ ጫማ እና ቦቲ ያስፈልጉሃል/ሻል። 1
ch’-m--- -e-’-la--h’-m--i----otī --sif-l-g--al--s--li. ch’ama ; net’ela ch’ama ina botī yasifeliguhali/shali.
‫את / ה צריך / כה לקחת ממחטות, סבון ומספריים לציפורניים.‬ መሃረብ ፤ ሳሙና እና ጥፍር መቁረጫ ያስፈልጉሃል/ሻል። መሃረብ ፤ ሳሙና እና ጥፍር መቁረጫ ያስፈልጉሃል/ሻል። 1
me-are-i ;-sa-u---ina -’--i---mek-ur--h’- ya-i-e-iguh--i/s--li. meharebi ; samuna ina t’ifiri mek’urech’a yasifeliguhali/shali.
‫את / ה צריך / כה לקחת מסרק, מברשת שיניים ומשחת שיניים.‬ ማበጠሪያ ፤ ጥርስ ብሩሽ እና የጥርስ ሳሙና ያስፈልጉሃል/ሻል። ማበጠሪያ ፤ ጥርስ ብሩሽ እና የጥርስ ሳሙና ያስፈልጉሃል/ሻል። 1
m-be--e--y----t-----i-birus-- in---et----s----m-na -as--e-ig-h-li/sh-li--| mabet’erīya ; t’irisi birushi ina yet’irisi samuna yasifeliguhali/shali. |

‫עתיד השפות‬

‫יותר מ-1.3 מליארד אנשים דוברים סינית.‬ ‫כך שהשפה הסינית היא הכי נפוצה בעולם.‬ ‫וזה יהיה כך גם בשנים הבאות.‬ ‫העתיד של הרבה שפות אחרות לא נראה בהיר כל כך.‬ ‫כי הרבה שפות מקומיות ייכחדו עד אז.‬ ‫יש כיום כ-6000 שפות שונות.‬ ‫אך מומחים משערים שרובן נמצאות בסכנה.‬ ‫זאת אומרת שיותר מ-90% מהשפות הולכות להיכחד.‬ ‫רובן ייכחדו עוד במאה הזאת.‬ ‫זאת אומרת שבכל יום נעלמת לה שפה אחת.‬ ‫העתיד גם ישנה את החשיבות של כמה שפות.‬ ‫השפה האנגלית עדיין במקום השני.‬ ‫אבל מספר דוברי השפת-אם של השפות נשאר קבוע.‬ ‫לזה אחראית ההתפתחות הדמוגרפית.‬ ‫בעוד כמה עשרות שנים יהיו שפות אחרות חשובות יותר.‬ ‫במקום השני והשלישי יהיו בקרוב הינדי/אורדו וערבית.‬ ‫אנגלית תיקח רק את המקום הרביעי.‬ ‫השפה הגרמנית תיעלם מהעשירייה הראשונה.‬ ‫ובמקומה תבוא השפה המלאית.‬ ‫בזמן שהרבה שפות נעלמות, ייווצרו גם שפות חדשות.‬ ‫הן יהיו שפות היברידיות.‬ ‫את בנות-הכלאיים השפתיות האלו יהיה אפשר למצוא בעיקר בערים.‬ ‫יהיו גם וריאציות חדשות לגמרי של שפות.‬ ‫יש בעתיד גם גרסאות שונות לשפה האנגלית.‬ ‫מספר האנשים הדו-לשוניים בעולם יגדל משמעותית.‬ ‫לא ברור איך נדבר בעתיד.‬ ‫אבל גם בעוד 100 שנים יהיו שפות שונות.‬ ‫אז הלמידה לא תסתיים כל כך בקלות...‬