‫שיחון‬

he ‫שאלות – עבר 2‬   »   kk Сұрау – өткен шақ 2

‫86 [שמונים ושש]‬

‫שאלות – עבר 2‬

‫שאלות – עבר 2‬

86 [сексен алты]

86 [seksen altı]

Сұрау – өткен шақ 2

Suraw – ötken şaq 2

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית קזאחית נגן יותר
‫איזו עניבה ענבת?‬ Сен қандай галстук тақтың? Сен қандай галстук тақтың? 1
S-n--an-a- gal-twk -a-tıñ? Sen qanday galstwk taqtıñ?
‫איזו מכונית קנית?‬ Сен қандай көлік сатып алдың? Сен қандай көлік сатып алдың? 1
S-n -an--y k-l-k -a-ı--a--ıñ? Sen qanday kölik satıp aldıñ?
‫לאיזה עיתון עשית מינוי?‬ Қандай газетке жазылдың? Қандай газетке жазылдың? 1
Q--day -a-et---j---l---? Qanday gazetke jazıldıñ?
‫את מי ראית?‬ Кімді көрдіңіз? Кімді көрдіңіз? 1
K--di kö-d----? Kimdi kördiñiz?
‫עם מי נפגשת?‬ Кімді кездестірдіңіз? Кімді кездестірдіңіз? 1
K---- -e-d---ird--iz? Kimdi kezdestirdiñiz?
‫את מי הכרת?‬ Кімді таныдыңыз? Кімді таныдыңыз? 1
K-m-i-tanıdı---? Kimdi tanıdıñız?
‫מתי קמת?‬ Қашан тұрдыңыз? Қашан тұрдыңыз? 1
Q-şan turdıñ--? Qaşan turdıñız?
‫מתי התחלת?‬ Қашан бастадыңыз? Қашан бастадыңыз? 1
Qaşa----s--d-ñ--? Qaşan bastadıñız?
‫מתי הפסקת?‬ Қашан аяқтадыңыз? Қашан аяқтадыңыз? 1
Qaşa- a-aq---ı-ız? Qaşan ayaqtadıñız?
‫מדוע קמת?‬ Неге ояндыңыз? Неге ояндыңыз? 1
Ne-e---a--ı-ız? Nege oyandıñız?
‫מדוע הפכת להיות מורה?‬ Неге мұғалім болдыңыз? Неге мұғалім болдыңыз? 1
Ne-e-muğ-l-- --ld--ı-? Nege muğalim boldıñız?
‫מדוע לקחת מונית?‬ Неге такси алдыңыз? Неге такси алдыңыз? 1
N----tak-ï al-ı-ı-? Nege taksï aldıñız?
‫מהיכן הגעת?‬ Қайдан келдіңіз? Қайдан келдіңіз? 1
Qayd-- k----ñi-? Qaydan keldiñiz?
‫להיכן הלכת?‬ Қайда бардыңыз? Қайда бардыңыз? 1
Qa-------dıñız? Qayda bardıñız?
‫היכן היית?‬ Қайда болдыңыз? Қайда болдыңыз? 1
Q---a b---ı--z? Qayda boldıñız?
‫למי עזרת?‬ Сен кімге көмектестің? Сен кімге көмектестің? 1
S---ki-g---öm------i-? Sen kimge kömektestiñ?
‫למי כתבת?‬ Кімге жаздың? Кімге жаздың? 1
K-m------d--? Kimge jazdıñ?
‫למי ענית?‬ Кімге жауап бердің? Кімге жауап бердің? 1
K-m---jaw-- ---d--? Kimge jawap berdiñ?

‫דו-לשוניות משפרת את השמיעה‬

‫אנשים שדוברים שתי שפות שומעים יותר טוב.‬ ‫קל להם להבדיל בין שני קולות שונים.‬ ‫לתוצאה הזו הגיע מחקר אמריקאי.‬ ‫חוקרים בדקו כמה מתבגרים.‬ ‫חלק מהמשתתפים גדל עם שתי שפות.‬ ‫המתבגרים דברו אנגלית וספרדית.‬ ‫וחלק אחר של המשתתפים ידע רק את השפה האנגלית.‬ ‫הצעירים היו צריכים לשמוע הברה אחת.‬ ‫ההברה הייתה ‘דא’.‬ ‫היא לא שייכת לאף אחת מהשפות.‬ ‫ההברה הושמעה למשתתפים דרך אוזניות.‬ ‫ובו זמנית נבדקה פעילות המוח שלהם עם אלקטרודות.‬ ‫לאחר הבדיקה הזו הצטרכו הצעירים לשמוע את ההברה שוב.‬ ‫אך הפעם היו שם גם הרבה רעשים המשבשים את השמיעה.‬ ‫אלה היו קולות שונים שאמרו משפטים ללא משמעות.‬ ‫הדו-לשוניים הגיבו בצורה חזקה מאוד להברה.‬ ‫ומוחם הראה הרבה פעילות.‬ ‫הם יכלו לזהות את ההברה במדויק גם בקיומם של רעשים.‬ ‫אך המשתתפים החד-לשוניים לא הצליחו לעשות את זה.‬ ‫שמיעתם הייתה פחות טובה מזו של המשתתפים הדו-לשוניים.‬ ‫תוצאת הניסוי הפתיעה את החוקרים.‬ ‫עד אז היה ידוע שרק למוזיקאים יש יכולת שמיעה טובה במיוחד.‬ ‫אך נראה שגם הדו-לשוניות מאמנת את השמיעה.‬ ‫אנשים שדוברים שתי שפות מתמודדים בצורה מתמדת עם קולות שונים.‬ ‫לכן חייב מוחם לפתח יכולות חדשות.‬ ‫הוא לומד איך להבדיל במדויק בין מילים שונות.‬ ‫חוקרים בודקים עכשיו איך יכולות לשוניות משפיעות על המוח שלנו.‬ ‫אולי השמיעה נהיית יותר טוב גם אם לומדים שפות מאוחר יותר...‬