‫שיחון‬

he ‫שאלות – עבר 2‬   »   kk Сұрау – өткен шақ 2

‫86 [שמונים ושש]‬

‫שאלות – עבר 2‬

‫שאלות – עבר 2‬

86 [сексен алты]

86 [seksen altı]

Сұрау – өткен шақ 2

Suraw – ötken şaq 2

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית קזאחית נגן יותר
‫איזו עניבה ענבת?‬ Сен қандай галстук тақтың? Сен қандай галстук тақтың? 1
Se--q--d-- --l-t-k---q-ıñ? Sen qanday galstwk taqtıñ?
‫איזו מכונית קנית?‬ Сен қандай көлік сатып алдың? Сен қандай көлік сатып алдың? 1
Se---a---- köl-----tı----d--? Sen qanday kölik satıp aldıñ?
‫לאיזה עיתון עשית מינוי?‬ Қандай газетке жазылдың? Қандай газетке жазылдың? 1
Q-n-a--ga-et-- j--ı---ñ? Qanday gazetke jazıldıñ?
‫את מי ראית?‬ Кімді көрдіңіз? Кімді көрдіңіз? 1
K-m-- -ör----z? Kimdi kördiñiz?
‫עם מי נפגשת?‬ Кімді кездестірдіңіз? Кімді кездестірдіңіз? 1
K-mdi-kezd--t--di-i-? Kimdi kezdestirdiñiz?
‫את מי הכרת?‬ Кімді таныдыңыз? Кімді таныдыңыз? 1
K-md------dı--z? Kimdi tanıdıñız?
‫מתי קמת?‬ Қашан тұрдыңыз? Қашан тұрдыңыз? 1
Q-şan -u-dı--z? Qaşan turdıñız?
‫מתי התחלת?‬ Қашан бастадыңыз? Қашан бастадыңыз? 1
Qaşa--ba-t---ñ--? Qaşan bastadıñız?
‫מתי הפסקת?‬ Қашан аяқтадыңыз? Қашан аяқтадыңыз? 1
Qaş-n--yaq-adı---? Qaşan ayaqtadıñız?
‫מדוע קמת?‬ Неге ояндыңыз? Неге ояндыңыз? 1
Ne-- ----dı--z? Nege oyandıñız?
‫מדוע הפכת להיות מורה?‬ Неге мұғалім болдыңыз? Неге мұғалім болдыңыз? 1
Ne----uğalim--ol-ı---? Nege muğalim boldıñız?
‫מדוע לקחת מונית?‬ Неге такси алдыңыз? Неге такси алдыңыз? 1
N-g- taksï--l-ıñ-z? Nege taksï aldıñız?
‫מהיכן הגעת?‬ Қайдан келдіңіз? Қайдан келдіңіз? 1
Qa---- ---d-ñi-? Qaydan keldiñiz?
‫להיכן הלכת?‬ Қайда бардыңыз? Қайда бардыңыз? 1
Qa----b-r-ı-ız? Qayda bardıñız?
‫היכן היית?‬ Қайда болдыңыз? Қайда болдыңыз? 1
Qayd- ---dıñız? Qayda boldıñız?
‫למי עזרת?‬ Сен кімге көмектестің? Сен кімге көмектестің? 1
Se--kimg- köme-testi-? Sen kimge kömektestiñ?
‫למי כתבת?‬ Кімге жаздың? Кімге жаздың? 1
K-m-e--a--ı-? Kimge jazdıñ?
‫למי ענית?‬ Кімге жауап бердің? Кімге жауап бердің? 1
K-mg- -awap -er---? Kimge jawap berdiñ?

‫דו-לשוניות משפרת את השמיעה‬

‫אנשים שדוברים שתי שפות שומעים יותר טוב.‬ ‫קל להם להבדיל בין שני קולות שונים.‬ ‫לתוצאה הזו הגיע מחקר אמריקאי.‬ ‫חוקרים בדקו כמה מתבגרים.‬ ‫חלק מהמשתתפים גדל עם שתי שפות.‬ ‫המתבגרים דברו אנגלית וספרדית.‬ ‫וחלק אחר של המשתתפים ידע רק את השפה האנגלית.‬ ‫הצעירים היו צריכים לשמוע הברה אחת.‬ ‫ההברה הייתה ‘דא’.‬ ‫היא לא שייכת לאף אחת מהשפות.‬ ‫ההברה הושמעה למשתתפים דרך אוזניות.‬ ‫ובו זמנית נבדקה פעילות המוח שלהם עם אלקטרודות.‬ ‫לאחר הבדיקה הזו הצטרכו הצעירים לשמוע את ההברה שוב.‬ ‫אך הפעם היו שם גם הרבה רעשים המשבשים את השמיעה.‬ ‫אלה היו קולות שונים שאמרו משפטים ללא משמעות.‬ ‫הדו-לשוניים הגיבו בצורה חזקה מאוד להברה.‬ ‫ומוחם הראה הרבה פעילות.‬ ‫הם יכלו לזהות את ההברה במדויק גם בקיומם של רעשים.‬ ‫אך המשתתפים החד-לשוניים לא הצליחו לעשות את זה.‬ ‫שמיעתם הייתה פחות טובה מזו של המשתתפים הדו-לשוניים.‬ ‫תוצאת הניסוי הפתיעה את החוקרים.‬ ‫עד אז היה ידוע שרק למוזיקאים יש יכולת שמיעה טובה במיוחד.‬ ‫אך נראה שגם הדו-לשוניות מאמנת את השמיעה.‬ ‫אנשים שדוברים שתי שפות מתמודדים בצורה מתמדת עם קולות שונים.‬ ‫לכן חייב מוחם לפתח יכולות חדשות.‬ ‫הוא לומד איך להבדיל במדויק בין מילים שונות.‬ ‫חוקרים בודקים עכשיו איך יכולות לשוניות משפיעות על המוח שלנו.‬ ‫אולי השמיעה נהיית יותר טוב גם אם לומדים שפות מאוחר יותר...‬