‫שיחון‬

he ‫לתרץ משהו 1‬   »   ar ‫إبداء الأسباب 1‬

‫75 [שבעים וחמש]‬

‫לתרץ משהו 1‬

‫לתרץ משהו 1‬

‫75 [خمسة وسبعون]

75 [khmasat wasabeuna]

‫إبداء الأسباب 1‬

ibdā’ al-asbāb 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית ערבית נגן יותר
‫מדוע את / ה לא בא / ה?‬ لماذا لا تأتي؟ لماذا لا تأتي؟ 1
limād-ā -ā ta---? limādhā lā ta’tī?
‫מזג האוויר כל כך רע.‬ الطقس سيء للغاية. الطقس سيء للغاية. 1
a--ṭ-----a--i- --lg--yah. al-ṭaqs sayyi’ lilghāyah.
‫אני לא בא / ה כי מזג האוויר כל כך רע.‬ لن آتي لأن الطقس سيئ جداً. لن آتي لأن الطقس سيئ جداً. 1
l-n ā’-- li’-nna-al-ṭ-qs--a---- -id-a-. lan ā’tī li’anna al-ṭaqs sayyi’ jiddan.
‫מדוע הוא לא בא?‬ لماذا لا يأتي؟ لماذا لا يأتي؟ 1
l----hā -ā--a’tī? limādhā lā ya’tī?
‫הוא לא הוזמן.‬ هو غير مدعو. هو غير مدعو. 1
hu-a---a-r-m----. huwa ghayr mad‘ū.
‫הוא לא בא כי הוא לא הוזמן.‬ إنه لا يأتي لأنه غير مدعو. إنه لا يأتي لأنه غير مدعو. 1
i--ah--ā--a’tī---’annah-g--yr-----ū. innah lā ya’tī li’annah ghayr mad‘ū.
‫מדוע את / ה לא בא / ה?‬ لماذا لا تأتي؟ لماذا لا تأتي؟ 1
lim-dhā--ā -a--ī? limādhā lā ta’tī?
‫אין לי זמן.‬ ليس لدي وقت. ليس لدي وقت. 1
l--s---a----a wa-t. laysa ladayya waqt.
‫אני לא בא / ה כי אין לי זמן.‬ لن آتي لأنني لا أملك الوقت. لن آتي لأنني لا أملك الوقت. 1
lan---tī l-’annī-lā a---- al-wa--. lan ā’tī li’annī lā amlik al-waqt.
‫מדוע את / ה לא נישאר / ת?‬ لماذا لا تبقى؟ لماذا لا تبقى؟ 1
l-m-d-ā-lā--a---? limādhā lā tabqā?
‫אני מוכרח / ה לעבוד.‬ لا يزال يتعين علي أن أعمل. لا يزال يتعين علي أن أعمل. 1
l- y-z-l -a---ayy-- -al---a -n -‘-a-. lā yazāl yata‘ayyan ‘alayya an a‘mal.
‫אני לא נשאר / ת כי אני מוכרח / ה לעבוד.‬ لن أبقى لأنني لا أزال بحاجة إلى العمل. لن أبقى لأنني لا أزال بحاجة إلى العمل. 1
l-n-a--ā---’anna-- ---ya--l ---j--i--lā-----ama-. lan abqā li’annanī lā yazāl bḥājati ilā al-‘amal.
‫מדוע את / ה כבר הולך / ת?‬ لماذا تغادر بالفعل؟ لماذا تغادر بالفعل؟ 1
l----hā --ghādir -il-f-‘l? limādhā tughādir bil-fi‘l?
‫אני עייף / ה.‬ أنا متعب. أنا متعب. 1
a-a -u--‘a-. ana muta‘ab.
‫אני הולך / ת כי אני עייף / ה.‬ سأرحل لأنني متعب. سأرحل لأنني متعب. 1
s-’a-------i’an-anī mu--‘-b. sa’araḥal li’annanī muta‘ab.
‫מדוע את / ה כבר נוסע / ת?‬ ‫لما أنت ذاهب الآن؟ ‫لما أنت ذاهب الآن؟ 1
l-m----ta--hāh---al---? limā anta dhāhib al-ān?
‫כבר מאוחר.‬ ‫الوقت متأخر. ‫الوقت متأخر. 1
a----qt --ta-ak--h-r. al-waqt muta’akhkhir.
‫אני נוסע / ת כי כבר מאוחר.‬ سأذهب لأن الوقت أصبح متأخراً. سأذهب لأن الوقت أصبح متأخراً. 1
sa-a-hha- li-an-a ------t ---a- ---a’-khkhi---. sa’adhhab li’anna al-waqt aṣbaḥ muta’akhkhiran.

‫שפת אם = רגיש, שפה זרה = רציונלי?‬

‫אנחנו מפעילים את המוח שלנו כשאנחנו לומדים שפות זרות.‬ ‫דרך הלמידה משתנה גם החשיבה שלנו.‬ ‫אנחנו נהיים יצירתיים וגמישים יותר.‬ ‫החשיבה המסובכת גם קלה יותר לדוברי יותר משפה אחת.‬ ‫אנחנו מאמנים את הזכרון שלנו בזמן הלמידה.‬ ‫ככל שאנחנו לומדים יותר, כך עובד הזכרון שלנו טוב יותר.‬ ‫מי שלמד הרבה שפות יכול גם ללמוד דברים אחרים בקלות.‬ ‫הוא יכול להתרכז ולחשוב על נושא מסוים לזמן ארוך יותר.‬ ‫ולכן, הוא יכול לפתור בעיות מהר יותר.‬ ‫רב-לשוניים יכולים גם לעשות החלטות טוב יותר.‬ ‫אך איך הם עושים את ההחלטות שלהם תלוי בשפות.‬ ‫השפה, שבה אנחנו חושבים, משפיעה על ההחלטות שלנו.‬ ‫פסיכולוגים בדקו מספר משתתפים במסגרת מחקר.‬ ‫כן הנבדקים היו דו-לשוניים.‬ ‫חוץ משפת האם שלהם, כולם דיברו עוד שפה אחת.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לענות על שאלה.‬ ‫השאלה הייתה על פתרון בעיה.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לבחור אחת משתי אפשרויות.‬ ‫אפשרות אחת הייתה מסוכנת בהרבה מהשנייה.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לענות על השאלה בשתי השפות.‬ ‫והתשובות השתנו כאשר הם שינו את השפות!‬ ‫כשהם השתמשו בשפת האם שלהם אז בחרו המשתתפים להסתכן.‬ ‫אך בשפה הזרה הם בחרו באפשרות האחרת.‬ ‫לאחר הניסוי הזה הצטרכו המשתתפים לשים הימור.‬ ‫וגם כאן היה הבדל ברור.‬ ‫הם היו הגיוניים יותר כשהם השתמשו בשפה הזרה.‬ ‫החוקרים משערים שאנחנו מרוכזים יותר כשאנחנו משתמשים בשפה זרה.‬ ‫ולכן אנחנו לא עושים החלטות רגשיות, אלא רציונליות...‬