‫שיחון‬

he ‫לתרץ משהו 1‬   »   ar ‫إبداء الأسباب 1‬

‫75 [שבעים וחמש]‬

‫לתרץ משהו 1‬

‫לתרץ משהו 1‬

‫75 [خمسة وسبعون]

75 [khmasat wasabeuna]

‫إبداء الأسباب 1‬

ibdā’ al-asbāb 1

בחר כיצד תרצה לראות את התרגום:   
עברית ערבית נגן יותר
‫מדוע את / ה לא בא / ה?‬ لماذا لا تأتي؟ لماذا لا تأتي؟ 1
l-mād-- l----’--? limādhā lā ta’tī?
‫מזג האוויר כל כך רע.‬ الطقس سيء للغاية. الطقس سيء للغاية. 1
al-ṭaqs--ay-i’ li-g-āy--. al-ṭaqs sayyi’ lilghāyah.
‫אני לא בא / ה כי מזג האוויר כל כך רע.‬ لن آتي لأن الطقس سيئ جداً. لن آتي لأن الطقس سيئ جداً. 1
lan--’tī ---an-a ---ṭ----s----------an. lan ā’tī li’anna al-ṭaqs sayyi’ jiddan.
‫מדוע הוא לא בא?‬ لماذا لا يأتي؟ لماذا لا يأتي؟ 1
l--ā--- -- y--tī? limādhā lā ya’tī?
‫הוא לא הוזמן.‬ هو غير مدعو. هو غير مدعو. 1
h--- g-a-- m----. huwa ghayr mad‘ū.
‫הוא לא בא כי הוא לא הוזמן.‬ إنه لا يأتي لأنه غير مدعو. إنه لا يأتي لأنه غير مدعو. 1
innah-l- y--tī -i-a-na---ha---mad‘-. innah lā ya’tī li’annah ghayr mad‘ū.
‫מדוע את / ה לא בא / ה?‬ لماذا لا تأتي؟ لماذا لا تأتي؟ 1
lim-d-ā lā-ta-t-? limādhā lā ta’tī?
‫אין לי זמן.‬ ليس لدي وقت. ليس لدي وقت. 1
lay-- lada-ya-wa--. laysa ladayya waqt.
‫אני לא בא / ה כי אין לי זמן.‬ لن آتي لأنني لا أملك الوقت. لن آتي لأنني لا أملك الوقت. 1
lan ā’-ī-li----ī--ā---l---a---aqt. lan ā’tī li’annī lā amlik al-waqt.
‫מדוע את / ה לא נישאר / ת?‬ لماذا لا تبقى؟ لماذا لا تبقى؟ 1
limādh--lā -ab-ā? limādhā lā tabqā?
‫אני מוכרח / ה לעבוד.‬ لا يزال يتعين علي أن أعمل. لا يزال يتعين علي أن أعمل. 1
l----z-- --t-‘-yy------ay---an---m-l. lā yazāl yata‘ayyan ‘alayya an a‘mal.
‫אני לא נשאר / ת כי אני מוכרח / ה לעבוד.‬ لن أبقى لأنني لا أزال بحاجة إلى العمل. لن أبقى لأنني لا أزال بحاجة إلى العمل. 1
lan -b-- li’--n--ī lā --z-l --ā--t- --ā a---amal. lan abqā li’annanī lā yazāl bḥājati ilā al-‘amal.
‫מדוע את / ה כבר הולך / ת?‬ لماذا تغادر بالفعل؟ لماذا تغادر بالفعل؟ 1
limād-ā tu-h-dir---l-f---? limādhā tughādir bil-fi‘l?
‫אני עייף / ה.‬ أنا متعب. أنا متعب. 1
a-----t-‘--. ana muta‘ab.
‫אני הולך / ת כי אני עייף / ה.‬ سأرحل لأنني متعب. سأرحل لأنني متعب. 1
s--ar--a-----a--a----uta--b. sa’araḥal li’annanī muta‘ab.
‫מדוע את / ה כבר נוסע / ת?‬ ‫لما أنت ذاهب الآن؟ ‫لما أنت ذاهب الآن؟ 1
lim--an-a--hāhib al-ā-? limā anta dhāhib al-ān?
‫כבר מאוחר.‬ ‫الوقت متأخر. ‫الوقت متأخر. 1
a--wa----u---a--khir. al-waqt muta’akhkhir.
‫אני נוסע / ת כי כבר מאוחר.‬ سأذهب لأن الوقت أصبح متأخراً. سأذهب لأن الوقت أصبح متأخراً. 1
s--adhh---li’-nn- -l-w-q--a-baḥ-m----a-hkhi--n. sa’adhhab li’anna al-waqt aṣbaḥ muta’akhkhiran.

‫שפת אם = רגיש, שפה זרה = רציונלי?‬

‫אנחנו מפעילים את המוח שלנו כשאנחנו לומדים שפות זרות.‬ ‫דרך הלמידה משתנה גם החשיבה שלנו.‬ ‫אנחנו נהיים יצירתיים וגמישים יותר.‬ ‫החשיבה המסובכת גם קלה יותר לדוברי יותר משפה אחת.‬ ‫אנחנו מאמנים את הזכרון שלנו בזמן הלמידה.‬ ‫ככל שאנחנו לומדים יותר, כך עובד הזכרון שלנו טוב יותר.‬ ‫מי שלמד הרבה שפות יכול גם ללמוד דברים אחרים בקלות.‬ ‫הוא יכול להתרכז ולחשוב על נושא מסוים לזמן ארוך יותר.‬ ‫ולכן, הוא יכול לפתור בעיות מהר יותר.‬ ‫רב-לשוניים יכולים גם לעשות החלטות טוב יותר.‬ ‫אך איך הם עושים את ההחלטות שלהם תלוי בשפות.‬ ‫השפה, שבה אנחנו חושבים, משפיעה על ההחלטות שלנו.‬ ‫פסיכולוגים בדקו מספר משתתפים במסגרת מחקר.‬ ‫כן הנבדקים היו דו-לשוניים.‬ ‫חוץ משפת האם שלהם, כולם דיברו עוד שפה אחת.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לענות על שאלה.‬ ‫השאלה הייתה על פתרון בעיה.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לבחור אחת משתי אפשרויות.‬ ‫אפשרות אחת הייתה מסוכנת בהרבה מהשנייה.‬ ‫המשתתפים היו צריכים לענות על השאלה בשתי השפות.‬ ‫והתשובות השתנו כאשר הם שינו את השפות!‬ ‫כשהם השתמשו בשפת האם שלהם אז בחרו המשתתפים להסתכן.‬ ‫אך בשפה הזרה הם בחרו באפשרות האחרת.‬ ‫לאחר הניסוי הזה הצטרכו המשתתפים לשים הימור.‬ ‫וגם כאן היה הבדל ברור.‬ ‫הם היו הגיוניים יותר כשהם השתמשו בשפה הזרה.‬ ‫החוקרים משערים שאנחנו מרוכזים יותר כשאנחנו משתמשים בשפה זרה.‬ ‫ולכן אנחנו לא עושים החלטות רגשיות, אלא רציונליות...‬